אש אש מדורה

הו ל"ג בעומר. בתור ילדים, החג הוא סוג של ניסוי אמפירי בכמות המאכלים השונים שאפשר לשפד ולתקוע בתוך האש בלי להישרף. בתור טינאייג'רים רק בדקנו כמה אלכוהול אפשר לשתות בלילה אחד, בלי להיתפס/להקיא (או שזה היה ככה רק אצלנו?). אני מניחה שבתור הורים החג הוא סוג של מרדף אחרי הילדים בנסיון שלא יעשו את כל הנ"ל, והם כנראה עושים את זה בכל זאת. אבל עכשיו, בגילי, אין לל"ג בעומר שום משמעות. לא הייתי במדורה כבר שנים, אין חופש לא בעבודה ולא באוניברסיטה, ספירת העומר לא מרגשת אותי במיוחד – החג הזה הוא פיקציה.

מזל שנשאר לנו את חנוכה, אחרת בכלל כבר לא היה לנו אף תירוץ לגיטימי וחוקי לשחק באש. אני בטוחה שאני לא היחידה שיצא לה להיעצר מול המדורה ולבהות באש מהופנטת – מהצבעים, החום, וגם הסכנה.

(לחצו על התמונה לרכישת הצמר בetsy)

האתר Etsy מיועד למכירה מסודרת של מוצרי וינטאג' ועבודות יד. הוא התחיל מהפכה של ממש בעולם עבודות היד בכך שאיפשר לכל יוצרת, אמנית, צורפת, מעצבת וכו' לצאת מחלל הסטודיו הביתי ולמכור עבודות בכל העולם (ואני בטוחה שלחלק מהקוראות כאן כבר יש חנות…). בין השאר אפשר למצוא שם לא מעט סוגי צמר טווי ביד, צבוע ביד, שנגזז בחוות פרטיות ומשפחתיות. המחירים אמנם יקרים ממה שאנחנו רגילים בארץ, אבל החוויה לגמרי אחרת. גם אם לא קונים כלום, מומלץ ממש להיכנס ולהתרשם.

וגם אני נשבעתי לא לקנות עוד צמר בתקופה הקרובה. אם יש משהו שלא חסר לי זה צמר, מגיח מהקופסא שלו ומבצבץ בכל פינה ריקה בבית. כדורים רבים שקניתי בלי שום מושג מה אעשה איתם, סתם כי הם יפים. הצמר הוא תמיד ההוצאה הגדולה בכל מסע קניות בחו"ל וגם חברים שנוסעים יודעים כבר מה לקנות לי. לאחרונה הצבתי לעצמי חוקים חדשים, לקנות פחות ולהשתמש יותר (פרטים על המשחק הזה ממש בקרוב!) ובכל זאת אני ממשיכה להסתכל.

מאוד נהניתי לחפש מונחים כמו "fire yarn" ולראות איך לכל אחת פרשנות אחרת לצבעי האש:

 (קליק על התמונה יביא אתכם לחנות הרלוונטית. וגם – איזה מזל שמשחקי הרעב נהיה להיט וכולם יוצרים הכל בהשראתו, כולל צמר)

תוך כדי כל העניין הזה, פתאום נזכרתי שגם לי יש צמר אש! שלפתי מתחתית הערימה כדור צמר מהמם, שקניתי לפני ארבע שנים בסן פרנסיסקו, תכננתי לעשות ממנו כפפות ומאז לא קרה איתו כלום. כמובן שאיבדתי את הפתק ואין לי מושג מה יש בו או איפה לקנות עוד.

שקלתי 100 גרם ואני מנחשת שזה בערך 150 מטר (בעקרון מדדתי 3 מטר ל-2 גרם אבל במשקלים האלה אני לא סומכת על המשקל המצ'וקמק שלי). ואין לי שום רעיון מה בא לו להיות. קונספט הכפפות נמאס עליי, גם כי הכנתי בערך שלוש זוגות החורף וייקח עוד המון זמן עד שמזג האוויר פה יצדיק שוב כפפה, אבל אני גם חושבת שהצבעים האלה (ועובי הצמר הלא-דק) לא מתאימים לפתרונות הסטנדרטיים של כפפות/כובע/צעיף.

יש הצעות?

(ובזמן שאתן חושבות על זה – מדפסת מנסה לגנוב לי את הצמר!)

מודעות פרסומת

5 מחשבות על “אש אש מדורה

  1. אני חושבת שזה רגע טוב להזכיר את מקומי ברשימת ההמתנה לכובע מהמם תוצרת המסרגות שלך.
    האומדנים האלה לא אומרים לי כלום, אבל אני לגמרי יכולה לדמיין את הצמר הזה בתור צעיף גדול ממש שמוסיף נוכחות מטריפה למעיל צמר אפור

    • 150 מטר זה מעט, בשביל להיות צעיף גדול ממש עם נוכחות מטריפה הוא יצטרך להיות חבר של צבע אחר. אבל הוא יכול להיות אולי כובע עם נוכחות מטריפה.

  2. מכירה את המנהג הממכר של איסוף צמר, טקסטילים, כפתורים ודומיהם. המגירות אצלי מתפקעות מחומרים מדליקים ובמקום לעצור ולהשתמש בהם אני ממשיכה לאסוף עוד ועוד.

  3. בהמשך לתגובתה של רוני: מזכירה את נוכחותי ברשימת ההמתנה לקלואק …
    וגם, מק'מיכלי! איזה בלוג הורס
    שאפו היסטרי
    ונשיקות למדפסת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s