מקומות שאני הולכת להיות בהם

בלוג יקר, על אף העדפותיך המובהקות לדוגמאות סריגה, אני הולכת להמליץ רגע על משהו קצת אחר (באמת שרק קצת). ביום שישי הקרוב מתרחשים שני אירועים מגניבים שאני יודעת עליהם מעט מאוד, אבל לגמרי מתכוונת להגיע אליהם ולראות עוד.

לה קולטור – אמנות ברת השגה

למרות הטרנד הנוכחי והמעצבן לקפוץ על גל המחאה החברתית ולהדביק את צמד המילים "בר השגה" או "צדק חברתי" לכל דבר שמחירו ירד בשקל וחצי, פה מדובר ביוזמה באמת מעניינת.

במילים שלהם: "לה קולטור הינה יוזמה חברתית של קבוצת אמנים צעירים, המאמינה באמנות ברת השגה. מטרתו של האירוע היא כפולה. לאפשר לאמנים ישראלים צעירים להיחשף ולמכור את יצירותיהם במחירים "ברי השגה" (עד 300 ש"ח), ולאפשר לציבור הצעירים בעיר שוחרי האמנות לרכוש יצירות אמנות טובות במחירים סבירים לכל כיס."

מעבר לזה שאני חושבת שאמנות ברת השגה היא צעד חשוב והכרחי בדרך לשינוי בהרגלי צריכת התרבות בארץ, האירוע מתקיים במרכז הצעירים מאז"ה 9 שהוא בעצמו  גם יוזמה מבורכת בעיר הזאת ו-100% מכל ההכנסות הולכות לאמן.

נושא התערוכה הוא החלל, ואפשר לשאוב קצת השראה בטאמבלר, ולעשות אטנדינג בפייסבוק. יום שישי, 15.6, 10:00-17:00, מזא"ה 9, ת"א.

Going Fabric – בוגרי המחלקה לעיצוב טקסטיל בשנקר

פעם מישהי שאלה אותי למה לא הלכתי ללמוד עיצוב. זה נורא הפתיע אותי, כי בכלל לא תפסתי מעצמי אדם יצירתי או אמנותי בשום צורה, והאפשרות הזאת מעולם לא חלפה לי בראש בכלל. "אבל את כל היום סורגת," היא הפצירה, "למה לא הלכת לעיצוב טקסטיל?"

סריגה זה קודם כל עיצוב טקסטיל. נורא כיף לסרוג בגד שהעיצוב של הסריגה כבר משלב בתוכו את שלב התפירה והדיגום, אבל לפני הכל – אנחנו בוחרות את החוט המתאים, מהרכיבים והצבעים הנכונים, עם הכלים והטכניקות הנכונות, ליצירת הבד. ומהבד הזה אפשר לעשות הכל.

יש לי המון חברים שלומדים או עוסקים בעיצוב לצורותיו השונות – עיצוב גרפי, עיצוב אופנה, עיצוב תעשייתי. לפעמים אני נורא מקנאה בהם ולפעמים אני נורא מרחמת עליהם, ותמיד נראה לי שזה מקצוע קשה ומרתק. ודווקא על טקסטיל אני לא שומעת בכלל, לא מכירה אף אחד בתחום, או אף בלוג בנושא. אולי זה רק אני והסביבה שלי, ככה במקרה יצא, ובכל זאת זה נראה לי מוזר. הטקסטיל מקיף אותנו כל הזמן, החל מהבגדים שעלינו ועד הרהיטים שתחת תחתינו.

כאמור, אני לא מכירה אף אחד שלומד עיצוב טקסטיל, ואין לי מושג מה צפוי להיות בתערוכה. אבל אני מאוד סקרנית לגלות.

ובינתיים, ספוילר:

חמישי-שבת, 14-16 ביוני, 10:00-20:00, מחסן 1, נמל יפו. פרטים נוספים באתר שנקר ויש גם איבנט בפייסבוק.

(ובלי שום קשר – כמה עצוב זה פוסט בלי תמונות בכלל! ככל שמתקרבת תקופת המבחנים הסריגה הולכת ומתמעטת, אבל כבר יש לי כמעט חצי טוניקה והתחלה פיצית לצעיף. תמונות יעלו ברגע שאני אצליח לצלם קצת באור יום)

מודעות פרסומת

2 מחשבות על “מקומות שאני הולכת להיות בהם

  1. אני לא יודעת לסרוג. רציתי בעבר לדעת לסרוג, הסריגה חזרה לאופנה. פעם, היא הייתה עיסוק של נשים מבוגרות בלבד, היום זה הפך להיות משהו לכל הגילאים. זה נראה לי עיסוק מרגיע, כעין תרפיה.
    כל עיסוק מרגיע שגורם להנאה ואינו מפריע למישהו אחר הוא מבורך.

  2. לימודי עיצוב, או למעשה כל לימודי אומנות באשר הם זה סוג של חרב פיפיות.
    מצד אחד אנשים מאושרים יותר על זה שהם הלכו ללמוד מה שהם באמת אוהבים, בין עם זה מוסיקה, ציור, פיסול או עיצוב. מצד שני בימינו אמנות נדחקה לשוליים בתור "תחביב" ואמנים שהם באמת אנשי מקצוע נתפסים כהזויים או אובר רומנטיקנים…חבל.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s