השלם עולה על סכום חלקיו

בזמן האחרון אני סורגת הרבה ריבועים. ריבועי קרושה, צבעוניים וכייפים, הידועים בעולם בתור Granny Square. את עיקר ההשראה שאבתי מהבלוג Wise Craft, שכבר הזכרתי פה בעבר – כותבת הבלוג העלתה כל שבוע ריבוע אחר עם הוראות מפורטות, ובסוף חיברה מכולם שמיכת טלאים. היופי בשמיכה כזו הוא דווקא בא-סימטריה, מגוון הריבועים השונים יוצר בלגן עשיר של צבעים וצורות. לא התכוונתי ליצור שמיכה ממש, אבל הצבעים והטכניקה סקרנו אותי אז החלטתי לנסות את ידי בריבועים. לצערי, כשלים מצלמתיים חושפים אתכם רק לשלב מתקדם יותר של הפרויקט (המצלמה איבדה יכולת להתפקס והטלפון עשה ממש עוול לצבעים).

תמונת ארכיון מימיו האחרונים של האייפון 3.

התחלתי עם ריבוע אחד, ואז עוד אחד, ואז מצאתי באינטרנט כל מיני ריבועים חדשים שהייתי חייבת לבדוק, ואזרציתי לנסות שילוב צבעים בהיר, ושילוב כהה, וקצת עם צהוב וסגול וירוק ואפור וכתום וחום ושלוש סוגים שונים של כחול. רציתי לעשות מהם תחתיות לכוסות אבל הם כולם היו קטנים מדי או גדולים מדי או יפים מדי. כשהגעתי ל-50 ריבועים (!!) הבנתי שאין ברירה אלא להתחיל לחבר אותם לשמיכה.

השלב הראשון, כמו תמיד, הוא התכנון. החלטתי לא להצמיד את הריבועים זה לזה אלא לחבר ביניהם עם מסגרת לבנה. בכדי להשתמש רק בצמר שיש לי כבר בבית (כן כן, כל הריבועים האלו, עם שלל הצבעים, הם נטו משאריות שהיו לי כבר בבית. אני חושבת שיש לי בעיה.) שילבתי בין גוונים שונים של לבן וקרם. הנחתי את כל הריבועים זה לצד זה על המיטה והתחלתי למפות. למרות הכינוי הנוראי "ריבועי סבתא", הריבועים ממש לא עושים לי קונוטציה סבתאית אלא להיפך, המשחק בצבעים וצורות הוא כמו פאזל, ממש החידה השבועית לילד.

שלב התכנון. תמונת ארכיון מימיה האחרונים של מצלמת כיס שנת 2007.

כבר אפשר לראות שבנקודות רבות יהיה צורך במסגרת עבה יותר מהשאר, או אפילו בממלא מקום – נניח בפינה השמאלית העליונה, מתחת לריבוע הירוק-לבן, אפשר לראות חלל ריק שקטן מדי בשביל עוד ריבוע. את רובם מילאתי בעוד לבן, אבל בשביל שלא יהיה משעמם מדי השתמשתי גם באפור – מצד אחד שומר על האופי הנטראלי של המסגרת, ומצד שני שובר את הלבן.

כמה שבועות וטלפון חדש לאחר מכן (מצלמה אמיתית טרם נרכשה), אני יכולה להגיד שכמעט סיימתי ואפילו להשוויץ בתמונות:

חכיתי חכיתי, בכיתי בכיתי, ומי לא בא?
הפינה הימנית התחתונה. אי אפשר לסמוך עליה.

אחרוני הריבועים רומזים לי "הלוואי והיינו מספיק גדולים לכיסוי כל השטח הזה. אבל הגיע הזמן שתשלימי עם זה שאנחנו לא, אנחנו פשוט לא"


אז כן, חסרים לי ריבועים. אפשר לראות את הליקוי בתכנון כבר בתמונה למעלה, כשהצורה הכללית של השמיכה היא קצת יותר טרפזית מריבוע. במובן מסוים זה טוב, כי עכשיו שבבעלותי בערך-מצלמה (הו סמסונג אס 3, איזה תמונות חמודות אתה מוציא) אני יכולה לצלם את תהליך סריגת הריבועים שנותרו, ולהעלות לבלוג.

בשבועות הקרובים: כל מה שרציתם לדעת על ריבועי סבתא ולא העזתם לשאול. או כל מה שאני יודעת ומעיזה לספר לכם, כי בתכלס זו הפעם הראשונה שאני עושה דבר כזה.

ובלי שום קשר: אני מחפשת שוב דירה. מי שמכיר דירת 2 חדרים במרכז ת"א, שמתאימה לזוג+חתול, עדיף עם חצר/גג/מרפסת, עדיף בכרם התימנים – צרו קשר בתגובה/מייל/יונת דואר ואולי תזכו במשהו סרוג וקארמה טובה.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s