ובינתיים

אז 2012 עברה חלפה לה. אתם יודעים מה לא עשיתי ב-2012? אחח רעיון ה-12 ב-12 הנפלא שהחזיק בדיוק פוסט אחד ואז גווע. לא סרגתי את הסוודר ניו יורק שכה התאהבתי בו, לא סיימתי את הקרדיגן הכתמתם שמחכה 95% גמור כבר מ-2010.

מה כן עשיתי ב-2012?

טוב כנראה שעשיתי הרבה דברים שהם לא סריגה. התחלתי תפקיד חדש בעבודה, כמעט סיימתי את התואר, עברתי דירה (תמונות בפוסט הבא!) וכאלה. לא מעניין.

אבל בחודש האחרון של 2012, מסתבר, נערכתי לחורף –

All Day Beret, כובע יפה, פשוט ומהיר, עם הוראות חינמיות (באנגלית) מאת דבי סטולר (כן, זאת מ-Stitch and Bitch). הצמר הוא שילוב של אלפקה וצמר, יחסית עבה וממש נעים וכייפי, שזה בעיקר חשוב בכובע כי אף אחד לא אוהב מצח מגרד. כבונוס, נערכתי מראש עם שני כדורים, ובסוף השתמשתי אולי בחצי כדור. כיף! לכובע יש גם קטע אלכסוני, כמו שרואים בתמונה, שהדוגמה נוטה שמאלה ואז באמצע מחליפים לדוגמה שנוטה ימינה בשביל ליצור את אפקט הזיגזג. השילוב של הצמר העבה והדוגמא המרווחת הפכה אותו לסופר-כובע, שנסרג בזריזות ובא להציל אותי מימים גשומים שכאלה.

ישירות לבלוג Bearded Men in Knitted Things

מחווה לבלוג Bearded Men in Knitted Things

הכובע הזה, לעומת זאת, הוא ההיפך. כמה שהוא נראה פשוט, ככה הוא היה מעצבן. הצמר דק, והסריגה מונוטונית ואינסופית של 140 עיניים בשורה, הכל ימין. שורה אחר שורה. וכמובן שאני בחרתי גם בגרסא הארוכה יותר וגם בגודל של הגברים. וכמובן שאיל עדיין חשב שזה קצת קצר מדי אז המשכתי. לסרוג. עוד. כאילו כל חיי סרגתי את הכובע הזה. או לפחות כל הסמסטר.

הדוגמא מוצעת להורדה באתר של חברת הצמר Patons (צריך להירשם לאתר אבל זה שווה וחינם והם לא מזבלים את המייל). מדובר בדוגמא באמת מאוד מאוד פשוטה וגם מאוד ניתנת להתאמה אישית. אני בהחלט ממליצה עליה ככובע ראשון למי שעדיין קצת מפחד מדברים מורכבים מדי, ובעיקר אם יש לו סבלנות (אינסופית). חוץ מזה השתמשתי בצמר שהוא בחלקו המפ (hemp) שזה נתן לכל התכלת גוון קצת חום ענפי ונחמד, אבל אולי קצת שעיר מדי. איל טוען שהוא בכלל ביקש אפור אבל זה עדיין שנוי במחלוקת. בכל מקרה אני מרוצה מהתוצאה.

נומ נומ, צמר שמן וטעים!

נומ נומ, צמר שמן וטעים!

היי אתם יודעים מה לא לקח לי נצח? הדבר הזה, שסרגתי תוך כדי שני פרקים של קומיוניטי (כי בתכלס אי אפשר באמת לראות רק פרק אחד). זה מה שנקרא cowl, מעין צעיף שמחובר בקצוות לכדי לולאה, או במילים אחרות – חמצוואר ממש גדול. הצמר ממש עבה (מסרגות 12!) וצבעוני ורך ונעים ומדהים, ואמא שלי הביאה לי 3 כדורים מסלובניה מתוך ההבנה האמהית המעמיקה שכדור אחד פשוט לא מספיק. מה הבאסה לגלות בסוף הכדור השני שגם 3 כדורים מזה לא מספיקים לצעיף באורך שמכבד את עצמו, והאינטרנט מעט דל במשלוחי צמר סלובני. ועל כן, הפך לחמצוואר.

את החמצוואר סרגתי מהדוגמא Drop Stitch Cowl, שאפשר להוריד בחינם מראבלרי, ומשתמשת בטכניקת ה-drop stitch שדווקא קצת מגניבה. פעם ראשונה שניסיתי את זה – תוך כדי הסריגה מעלים חוט על מסרגה בין כל עין, ואז בשורה הבאה לא סורגים את החוט אלא פשוט מסירים אותו מהמסרגה. זה נותן לעין שאחריו גובה ויוצר סריגה מאוד מרווחת. לא רואים את זה בתמונה, והאמת שזה באופן כללי פחות ניכר בגלל הצבע הצבעוני עבה ושעיר שהשתמשתי בו, אבל זה נראה בערך ככה:

מורכב מרצפים של שורות רגילות וביניהם שורות "מוגבהות" (Drop Stitch Cowl by Abi Gregorio)

יש שיאמרו שכל ההיערכות הזו מעט מוגזמת, אולי. כל שנה אני סורגת כפפות וכובעים וצעיפים וכל זה בשביל חורף שלא מחזיק המון זמן. אבל בתור בחורה שתמיד קר לה, איזה כיף זה לצאת ככה מהבית ולהגיד שאת הכל אני עשיתי.

ככה אני יוצאת מהבית. חוץ מהגיטרה, זה סתם אקססורי לשם התמונה. אני אפילו לא מנגנת. ממש שקר בפרסום.

ככה אני יוצאת מהבית. חוץ מהגיטרה, זה סתם אקססורי לשם התמונה. אני אפילו לא מנגנת. ממש שקר בפרסום.

חדי האבחנה ישימו לב שהכפפות בתמונה הן שאריות מהחורף שעבר, Cupcake Mittlets, שסרגתי מצמר אלפקה מדהים ואני משתמשת בהן המון עד כדי קצת שחיקה. הן קטנות ודקות ולא מפריעות להתנהלות היום-יומית שלי, אבל לעיתים מחממות רק את כף היד. אז בשביל שלא יגידו שלא נערכתי לחורף כמו שצריך, התחלתי לעבוד על כפפות 2013:

נסיון שני.

Treads by Victoria Ann Baker. נסיון שני.

זוכרים את Treads? התחלתי את הכפפות האלה בסגול-ורדרד-לבנבן (קצת טווידי), לפני הנסיעה לפריז בקיץ.  אחרי הכפפה הראשונה נאלצתי בצער רב להשלים עם חוסר ההתאמה של הצמר לכפפה – הצבעים המתחלפים בצמר בלטו מדי והדוגמא נבלעה. חצי שנה להתאושש, והחלטתי שאני מוכנה לנסות שוב – הפעם עם צמר אפור פשוט, ובלי חור נפרד לכל אצבע. בינתיים זה עובד הרבה יותר טוב, הדוגמא המיוחדת בולטת לעין והכפפה מאוד מחממת. את הדוגמא אפשר להוריד כאן, איל כבר הזמין לעצמו גם זוג.

מודעות פרסומת

3 מחשבות על “ובינתיים

  1. סליחה על השאלה הלא קשורה, אבל מאיפה המתקן לדיסקים שתלוי על הקיר? אני ממש צריכה כזה..

    • היי ליאת, המתקן לדיסקים מאיקאה אבל די ישן ונראה לי שכבר אין להם אותו. בכל מקרה שווה לבדוק (מזהירה שההרכבה קצת סיוט). בהצלחה!

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s